23/06/2006
בתקופה הקדומה היה שוק כל כך עשיר והוא שירת לקוחות סוחרים ואפילו תיירים שבאו לבית שאן מדמשק טורקיה ואפילו משכם במיוחד בכדי לקנות פשתן תבלינים וגם זהב, דברים שלא ניתן היה להשיג באף מקום אלא רק בבית שאן. הדוכנים בשוק היו מעין חנויות חלקם בני 2 קומות לאורך שני צידי הרחוב שבאותה תקופה כונה רחוב זה בשם סתיו. פארו של השוק ריחותיו והעיניין המיוחד בשוק בבית שאן של אותה תקופה אשר למעשה נשלטה אז בידי הנכרים הייתה כל כך מגרה עד כדי שהיהודים שגרו בפרברי בית שאן כל כך רצו לבקר בו ולקנות לבני ביתם, רק שבפתחי החנויות היו עיטורים נכריים ופסלים שניצבו בניגוד לאמונתם של יהודי בית שאן שהרי רחמנא ליצלן עובדי אלילים ונכריים הם בעלי הדוכנים בשוק, וכי מה נעשה אנחנו שריחות התבלינים האלו מוציאים אותנו מדעתנו? ..מה גם שיבולינו הדל אינו מספיק לקיימנו כהלכה. ובשל כך התכנסו תושבי בית שאן והחליטו לשאול את הרבי מה נעשה האם בגלל שחנויותיהם של נכרים אלו הסמוכים לביתנו מעוטרות בפסלים אנו היהודים איננו מורשים להשתמש בהם? ובכן! חכמי אותה תקופה היו מביני עיניין (ולא שאני קורא תיגר על חכמי היום) והרשו לבני בית שאן לסחור ולקנות עם השוק הנכרי שבבית שאן. יתרה מכך מספרים שרבי מאיר אמר על בית שאן כי הוא ראה במו עניו איך מפיקים בבית שאן משאה אחת שבעים קורין בעת שבמקומות אחרים היו מגרדים את השבע עשרה במאמץ. לכל מי שמעוניין לראות את השוק היום ובכן- רח' פלדיוס ורח' סילוונוס שנמצאים בעיר הרומית סקיתופוליס בית שאן שם אפשר ממש לראות את חשיפה ושיחזור החנויות שכרסו באמצע המאה השביעית מרעידת האדמה אשר כונתה בתלמוד ''רעש שביעית'' צריך וחשוב לומר שבתקופות לא מבוטלות היהודים וכן הנוצרים נהנו מיחס סביר וכך היה גם כשהייתה בית שאן נתונה לשליטת בית אומיה המוסלמית. ההיסטוריון יוסף בן מתיתיהו מספר שלא היו הדברים כך לפחות בנקודת הזמן שהוא כתב הוצאו 13.000 אלף יהודים אל מחוץ לבית שאן ונטבחו באכזריות. הדרכה שמואל גרמה 050.4620171 המאמר הועלה בחסות הפקת צוף הגברה ותאורת במה בית שאן
הכותב חוקר את תולדות בית שאן וחבר בפרוייקט "גן קהילה" יוזמת "רשות הטבע והגנים"
